ההבדלים בין אמהות לאבות של צעירים עם פיגור שכלי ברמות הדחק, בדפוסי ההתמודדות ובעמדותיהם כלפי שילוב בניהם/בנותיהם בקהילה רונית גל - אתרוג

Transcript

1 ההבדלים בין אמהות לאבות של צעירים עם פיגור שכלי ברמות הדחק, בדפוסי ההתמודדות ובעמדותיהם כלפי שילוב בניהם/בנותיהם בקהילה רונית גל - אתרוג בהדרכת: ד"ר אילנה דבדבני עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, בית הספר לעבודה סוציאלית מחקר זה נערך בסיוע מענק מחקר מקרן שלם הקרן לפיתוח שירותים לאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברשויות המקומיות 2002 קרן שלם/ 514/2002

2 הכרת תודה אני מבקשת להודות מעומק ליבי לאנשים בעלי הצרכים המיוחדים שזכיתי להכיר לאורך שנות פעילותי בתחום הפיגור השכלי. בבואי לתרום לכם ולבני משפחותיכם נתרמתי אני, מקצועית ואישית, ועל כך תודתי העמוקה. תודה מיוחדת למשפחות שלקחו חלק במחקר זה, הקדישו מזמנם ונאותו לשתף במחשבותיהם, רגשותיהם, עמדותיהם וחוויותיהם מתוך תקווה שתוצאות מחקר זה יסייעו למשפחות אחרות במצבן. תודה רבה לעובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המשתתפות במחקר, על איתור המשפחות והתיווך ביני לבינן. אני תקווה כי תוצאות המחקר תהיינה לכם לעזר בעבודתכם המסורה. תודה חמה ומיוחדת מעומק הלב לד"ר אילנה דבדבני על ההנחיה המקצועית, החמה והתומכת. היכולת לחלוק את הידע הרב, לצד הפתיחות, הסבלנות והגמישות שגילית, העניקו לי חוויה לימודית מעשירה ונעימה. ברצוני להודות לקרן שאיפשרה את ביצועו. "שלם" על העניין שגילתה במחקר זה ועל המילגה הכספית הנדיבה ותודה אחרונה, מיוחדת ואוהבת, לליאור בעלי, לאלעד הקטן, להוריי מרים ועוזי, לאסתי ולאורי, אשר סייעו רבות ותמכו בלימודי, כמו בדרכי המקצועית והאישית כולה.

3 תקציר ההבדלים בין נשים וגברים מוצאים ביטוי בתחומים רבים בחיי היום-יום. מחקר זה בא לבחון את 25 ההבדלים בין נשים וגברים שהינם הורים לבנים ובנות עם פיגור שכלי שגילם 18 עד שנים. בטווח גילאים זה בתי הספר לחינוך מיוחד מכשירים את תלמידיהם לחיים עצמאיים בקהילה באמצעות תוכניות מיוחדות, והחל מגיל 21 יוצאים התלמידים לתעסוקה מי לתעסוקה מוגנת ומי לתעסוקה נתמכת ונושא המעבר למסגרת דיור חוץ ביתית עולה על סדר היום. ההורים, אשר למדו במהלך השנים לחיות עם מגבלת ילדם ואשר התרגלו לשגרה קבועה ומוכרת, עומדים בפני הצורך לקבל החלטות בשאלת עתידו של ילדם. ההבדלים בין האמהות לאבות נבדקו בשלושה תחומים: רמת הדחק אותה הם חווים כתוצאה ממגבלת ילדם, דפוסי ההתמודדות עם הדחק בהם הם נוקטים ועמדותיהם כלפי שילוב ילדיהם בקהילה. מטרת המחקר היתה לעמוד על מהות ההבדלים שיימצאו בין האמהות לאבות ולפתח תוכניות התערבות שונות וייחודיות לכל אחד מההורים בנפרד, וזאת בנוסף לראייתם כזוג וכחלק מהיחידה המשפחתית כולה. הגישה המקובלת כיום רואה חשיבות רבה למשמעות הסובייקטיבית שנותן האדם לגירויים וללחצים פנימיים וסביבתיים. הקשיים האובייקטיביים בהם נתקל אדם והפירוש שהוא נותן למצבו שני אלה גם יחד יקבעו את מידת הדחק בו הוא נתון. משפחה המתמודדת עם גידולו של ילד בעל פיגור שכלי מתמודדת עם גורמי דחק רבים ושונים כשלרשות חבריה מגוון דפוסי התמודדות. ניתן לחלקם לדפוסי התמודדות הממוקדים בבעיה ומטרתם לטפל בבעיה עצמה תוך קבלת החלטות וביצוע פעולות, ולדפוסי התמודדות הממוקדים ברגש, אשר נועדו לווסת את התגובות האמוציונליות שעלו כתוצאה ממצב הדחק תוך שינוי משמעות המצב, שחרור רגשות והשגת תחושת תקווה ואופטימיות. אחת ממטרותיו של המחקר היתה בדיקת הקשר בין מידת הדחק ודפוסי ההתמודדות של ההורים לבין נכונותם לשילוב ילדם בקהילה. שילוב האדם החריג בקהילה היא אחת מאבני היסוד של תהליך השיקום ומטרתו לסייע לאנשים להיות חלק אינטגרלי מקהילתם ולהפוך לחברים תורמים, שווי זכויות וחובות. מחקרים שונים העלו כי עמדותיהם החיוביות של ההורים כלפי עקרון הנורמליזציה אינן עולות בקנה אחד עם נטייתם להעדיף שירותים מוגנים עבור ילדם שלהם. יש לתת את הדעת לממצא זה היות ועמדות ההורים מהוות גורם חשוב בהצלחת שילוב ילדיהם בקהילה.

4 ההבדלים בגישותיהם של האמהות והאבות לילדם המוגבל באים לידי ביטוי במישורים רבים לאורך חייו. האם היא בדרך כלל המטפלת העיקרית בילד, וכתוצאה מכך בטחונה בתיפקודה ההורי רב יותר. יחד עם זאת, מאותה סיבה רמת המתח והחרדה בהם היא שרויה גדולה יותר היות והאם מודעת יותר לקשייו ומגבלותיו של ילדה. במחקרים קודמים נמצאו הבדלים בין האבות לאמהות בהסתגלות למגבלת הילד, כשהאבות ככלל מסתגלים למצב פחות מהאמהות. עוד הבדלים נמצאו במוקדי הלחץ ובדפוסי התגובה שלהם למגבלת הילד. מחקרים שונים המשווים בין דפוסי ההתמודדות של גברים ונשים מעלים ממצאים סותרים. ככלל, נראה כי כאשר מדובר במשבר פתאומי (מעבר להורות, מחלה וכו') הנשים נוטות להשתמש בדפוס התמודדות הקשור לפתרון הבעיה יותר מאשר הגברים, וכאשר מדובר במצב דחק מתמשך הנשים משתמשות בדפוס הקשור בהימנעות או הממוקד ברגש יותר מאשר הגברים. הגברים עצמם עושים שימוש בדפוס התמודדות הממוקד בבעיה יותר מכל דפוס התמודדות אחר. המחקר בחן חמש השערות: 1. אמהות לצעירים בעלי פיגור שכלי תהיינה בעלות רמות דחק גבוהות מרמות הדחק של אבות לצעירים עם פיגור שכלי. 2. אמהות לצעירים בעלי פיגור שכלי תנקוטנה יותר באסטרטגיית התמודדות ממוקדת ברגש או באסטרטגיה מסוג הימנעות, בעוד שאבות ישתמשו יותר באסטרטגיות התמודדות הממוקדות בבעיה. 3. הורים צעירים (יחסית לקבוצה הנחקרת), משכילים ובעלי זיקה לדת יהיו בעלי עמדות חיוביות כלפי שילוב ילדיהם בקהילה יותר מאשר הורים מבוגרים, משכילים פחות וחילוניים. 4. אבות יהיו בעלי עמדות חיוביות כלפי שילוב ילדיהם בקהילה יותר מאשר אמהות. 5. הורים בעלי רמות דחק נמוכות יהיו בעלי עמדות חיוביות כלפי שילוב ילדיהם בקהילה יותר מאשר הורים בעלי רמות דחק גבוהות. במחקר השתתפו 58 אמהות ו- 50 אבות שהינם הורים ל- 62 בנים ובנות המוכרים בשירות לאדם המפגר במשרד העבודה והרווחה כבעלי פיגור שכלי קל עד בינוני-נמוך. כל הצעירים מתגוררים בבית הוריהם וגילם 18 עד 26 שנים. המשפחות מתגוררות בחיפה, בקריות, בנשר ובטירת הכרמל. ההורים אשר הביעו הסכמתם להשתתף במחקר ענו על ארבעה שאלונים: 1. שאלון דמוגרפי.

5 Questionnaire of Resources & מקוצרת). (גירסה Q.R.S - F 2. שאלון משאבים ודחק השאלון תורגם לעברית (פורטוביץ.Stress (Friedrich, Greenberg & Crnic, 1983) ורימרמן, 1985). 3. שאלון אסטרטגיית התמודדות (COPE).(Carver et al, (1989 במחקר נעשה שימוש בשאלון מקוצר שתורגם מאנגלית על-ידי זיידנר ובן-צור (1993 Ben-Zur,.(Zeidner & 4. שאלון עמדות הורים כלפי נורמליזציה. (1991.(Rimmerman, המחקר לא מצא הבדלים משמעותיים בין האבות לאמהות בשלושת התחומים שנחקרו: רמות הדחק, דפוסי ההתמודדות והעמדות כלפי שילוב בקהילה. רמת הדחק והעמדות כלפי שילוב בקהילה נמצאו קשורות לרמת הפיגור של הבן/הבת, אך לא למינו של ההורה או למשתנה דמוגרפי אחר כלשהו. גם האמהות וגם האבות נעזרים יותר בדפוסי התמודדות הממוקדים בבעיה מאשר בדפוסי התמודדות הממוקדים ברגש. האמהות, בהכללה, עושות שימוש רב יותר בדפוסי ההתמודדות מאשר האבות. הסבר חלקי לממצאי המחקר ניתן לייחס לגילם הבוגר יחסית של הצעירים אשר הוריהם השתתפו במחקר: ניתן לשער שבמהלך השנים הסתגלו ההורים למגבלת ילדם ולכן רמות הדחק בהן הם נתונים נמוכות יותר וממילא קרובות יותר ברמתן. סביר להניח גם כי המשפחה חוותה במהלך השנים דחק הנובע מגורמים שונים (אבטלה, חולי וכו') ואלה צמצמו את חלקה היחסי של מגבלת הילד ברמת הדחק המשפחתי. אולם נראה כי המסקנה העיקרית העולה מהמחקר היא כי רמת הדחק, דפוס ההתמודדות והעמדות כלפי שילוב בקהילה ייקבעו על ידי תפיסתו הסובייקטיבית של האדם את מצבו, המשמעות שהוא מייחס לדברים, אישיותו ואמונותיו ולא ייקבעו על ידי מינו או על ידי משתנה דמוגרפי זה או אחר.

6 מבוא התמודדות המשפחה עם ילד בעל פיגור שכלי דורשת שינוי באורח החיים, בהתנהגות ובערכי.(Feigin, 1992) המשפחה. לפיכך מדובר במצב דחק הספרות המחקרית עוסקת רבות בגישותיהם של הורים כלפי ילדם המפגר ובהתמודדותם עם מצב הדחק הנובע ממגבלת ילדם. לעיתים ההתייחסות היא אל שני ההורים כמקשה אחת ופעמים רבות נחקרה אוכלוסיית האמהות בלבד, מתוך הנחה שהאם היא המטפלת הראשית בילד. מהמעט שנחקר לגבי ההבדלים בין אמהות לאבות ניתן להסיק כי קיימים הבדלים הן באופן שבו כל אחד מההורים מעריך את מידת הסיכון והאתגר שבמצב, הן בדפוס ההתמודדות שבו הוא נוקט והן במשאבים העומדים לרשותו להתמודדות עם המצב (1978 Schooler,.(Pearlin & אחד מהתחומים בו נבדלים האמהות והאבות הוא עמדותיהם כלפי שילוב ילדם החריג בקהילה. שילוב זה עומד כיום בבסיס מדיניות הטיפול באדם המפגר, ומשמעותו הכרה בזכותו של האדם המפגר לחיות בסביבה נורמטיבית ככל האפשר לאורך כל מעגל החיים. מגמת האי-מיסוד, אשר מהווה נדבך עיקרי בגישה זו, מעודדת את מגוריו של האדם המפגר בבית הוריו בתקופת ילדותו ונעוריו תוך התייחסות לצרכיו החינוכיים והחברתיים-תרבותיים. עם הגיעו לגיל בגרות, המגמה היא לעודד את המעבר מבית הוריו לדיור קהילתי וכן את שילובו במסגרת תעסוקתית, כמקובל בקרב בני גילו. לשילובו של האדם החריג בקהילה היבטים במישורים נוספים: מתן אפשרות לקשר זוגי, שימוש במשאבים קהילתיים ועוד (1969.(Nirje, עמדות ההורים כלפי שילוב ילדם בקהילה מושפעות מגורמים רבים, כששניים מהגורמים המרכזיים ;1985 הם מידת הדחק בה נתון ההורה ומשאבי ההתמודדות העומדים לרשותו (פורטוביץ ורימרמן,.(Dyson, 1993 קיימת השפעה, כמובן, גם לגורמים אחרים הן כאלה הקשורים בהורה עצמו והן כאלה הקשורים בילד (פיגין, 1985; 1987 Berzon,.(Rolland, ;1987 חשוב לציין כי מידת הדחק איננה אחידה בשלבי החיים השונים, ומכיוון שקיימת תלות גם במשתנים כמו גיל ההורה או גיל הילד - עמדותיהם של ההורים כלפי שילוב ילדם בקהילה משתנות לאורך השנים. מחקר זה יבחן את ההבדלים בין אמהות לאבות ברמות הדחק, בדפוסי ההתמודדות ובעמדותיהם כלפי שילוב ילדם בקהילה. כן ייבדקו ההבדלים בין האמהות לאבות במשתנים אחרים, דמוגרפיים והקשר בין משתנים אלה לבין העמדות כלפי שילוב הילד החריג בקהילה. מתן התייחסות נפרדת לאמהות ולאבות תוכל לסייע לאנשי המקצוע להכין בצורה טובה יותר את שני ההורים גם יחד וכל אחד מהם בנפרד לקראת שילובו של ילדם בקהילה. מעבר לתרומתו זו של המחקר, ייחודו בשלושה מישורים נוספים:

7 1. התמקדות בדפוס ההתמודדות ולא בכלל מרכיבי המודל הקוגנטיבי להתמודדות עם דחק. בכך מושם דגש על דרך הפעולה שבה נוקט ההורה, קוגנטיבי ולא התנהגותי. ולא קיימת התייחסות לתהליך ההערכה, שהוא תהליך 2. גיל הצעיר/ה עם הפיגור השכלי. מחקרים רבים התייחסו אל עמדות ההורים בהקשר לגילו של הילד, בעיקר כלפי השמתו במסגרת חוץ ביתית. בהעדר מסגרות דיור קהילתיות לילדים ובני נוער עם פיגור שכלי בישראל, ברור כי השמה חוץ ביתית של ילדים ובני נוער לא נעשית בשל עמדות חיוביות של ההורים כלפי שילוב בקהילה. רק כשמגיע הצעיר לגיל 18 יש מקום לבחון אם ההשמה נעשית מתוך ראיית צרכיו והכרה בחשיבות שילובו בקהילה, או שמא מתוך תחושת דחק גבוהה של ההורים וחוסר יכולת להמשיך ולשאת בנטל הטיפול בו. מכאן החשיבות הגדולה שנודעת לבדיקת נכונות השילוב בקהילה דווקא של צעירים אלה, הנמצאים בתקופת המעבר מגיל ההתבגרות לבגרות. 3. התייחסות אל כלל מרכיבי השילוב בקהילה ולא אל מימד מסויים כמו דיור או תעסוקה. מחקרים רבים עוסקים בשילוב האדם המפגר במסגרות דיור קהילתיות, ומחקרים אחרים עוסקים בשילובו במסגרות תעסוקתיות, אך מעט מאד מחקרים מביאים בחשבון את כלל מרכיבי השילוב בקהילה (תרבות הפנאי, שימוש במשאבים קהילתיים וכו') ובכך תרומתו הנוספת של מחקר זה.

8 סקירת ספרות 1.1 דחק - הגדרות ותיאוריות התיאוריות והגישות העוסקות במושג דחק,(Stress) שינו במהלך 80 השנים האחרונות את מוקד התייחסותן למרכיביו השונים של המושג. עד לשנות ה- 60 התמקד המחקר בחקר התופעות הפיסיולוגיות הנלוות למצבי דחק, וזאת בהשפעת מחקריו של סליי אשר הציג לראשונה את המושג בשנת ) 1926 Selye, 1976). החל מתקופה זו החלו להתפתח הגישות התיאורטיות המשתמשות במושגים פסיכוסוציאליים ואינטראקציוניים 1986) Trumbull,.(Appley & כיום רואים את התפתחותם הנורמטיבית של האדם והמשפחה כתהליכים של מאבק והתמודדות מתמשכים ודינמיים, תהליכים שמטרתם הגנה ושימור רמה מאוזנת של תחושת בריאות נפשית, גופנית ומשפחתית על אף הלחץ והמתח שאירועים שונים במעגל החיים מזמנים לפרט ולמשפחה. קובסה מצאה במחקרה 3 שלבים מרכזיים בהתפתחות תיאוריית הדחק מבחינת תפיסתם השונה את האדם, הסביבה והאינטראקציה ביניהם: האדם יכול להיות פסיבי ולהגיב למצב במחלות פיסיות ופסיכולוגיות, הוא יכול לנסות להתמודד עם מצב הדחק באמצעות תמיכה חברתית ויש לו את האפשרות להשתמש במצב כמנוף לשינוי ולצמיחה (1982.(Kobasa, דרך נוספת לסיווג התיאוריות העוסקות במושג דחק הינה באמצעות הדגשת אספקט שונה בקשר שבין האדם לסביבה (רום-קיזמן, 1987): גישות הגירוי רואות את הגירוי או הסיטואציה כמוקד עיקרי להגדרת הדחק, גישות התגובה רואות את הדחק כתגובה המורכבת משינויים פיזיולוגיים ספציפיים לגירויים פיסיולוגיים ורגשיים וגישות האינטראקציה מתמקדות בהשפעת הגומלין בין הפרט וסביבתו. לזרוס הגדיר דחק כהפרת שיווי המשקל בין האדם וסביבתו, מצב המהווה איום על תחושת הרווחה הכללית שלו (1966 Lazarus, ). הוא פיתח את הגישה הקוגנטיבית-אינטראקציונית אשר לוקחת בחשבון את המשמעות הסובייקטיבית שנותן האדם לגירויים וללחצים פנימיים וסביבתיים. ההבדלים האינדבידואליים בהסתגלות לדחק נובעים מהיבט סובייקטיבי זה. תפיסת האדם את האיום הנובע מהגירוי חשובה יותר מאשר ערכו האובייקטיבי של גורם הדחק. גם תפיסתו הקוגנטיבית של האדם את גורמי הלחץ וגם דרכי ההתמודדות שלו משתנים בהתאם לנסיבות (1986 Folkman,.(Lazarus &

9 אלמנט מרכזי נוסף בתיאוריה של לזרוס הוא האינטראקציה המתמדת בין האדם וסביבתו,.(Coping) אינטראקציה המושפעת משני תהליכים מרכזיים: (Appraisal) הערכה והתמודדות תהליך ההערכה כולל שני שלבים: הערכה ראשונית, בה בוחן האדם את הסיכון והאתגר שבמצב, והערכה משנית, בה הוא בודק מהם המשאבים העומדים לרשותו. בתהליך ההתמודדות מחליט האדם איזו אסטרטגיה להפעיל. תהליך זה מורכב משני מימדים: פתרון בעיות והשגת שליטה על עוצמת התגובות הרגשיות. בין תהליך ההערכה לתהליך ההתמודדות יש מערכת יחסי גומלין אשר משפיעה על תוצאות תהליך הדחק. תוצאות אלו נמדדות בשני מדדי הסתגלות עיקריים בריאות (גופנית ונפשית) ותיפקוד חברתי. תיאוריית דחק נפוצה אחרת היא זו שפותחה על ידי פרלין וחבריו התיאוריה הסטרוקטורלית (1978 Schooler,.(Pearlin & דחק הוגדר כתחושה לא נעימה הנתפסת על ידי הפרט ומלווה בהרגשה של אי נוחות. זהו מודל התפתחותי תהליכי של הסתגלות למצבי דחק, המתאר את האדם כאורגניזם הנמצא במערכת יחסים דינמית ומתמשכת עם סביבתו. לשלושה תחומים ניתנה התייחסות: מקורות דחק, מרכיבי תיווך ודרכי ביטוי לדחק. התיאוריה מתארת את התהליך כרצף של גורמי דחק הפוגעים בתיפקודו של האדם, שוחקים אלמנטים רצויים בתפיסתו העצמית ובכך מביאים לאי הסתגלות (1981 al,.(pearlin et ההסתגלות לגורמי הדחק בתחומי החיים השונים מושפעת ממספר גורמים מתווכים (Mediators) (1989 Pearlin, ). גורמים אלה ממתנים את הנזק, האיום ותחושת המשבר שמעוררים גורמי הדחק, ועל ידי כך הם מצמצמים את השפעתם השלילית. דוגמא לגורמים מתווכים חשובים: משאבים אישיים (דמוגרפיים ומשפחתיים), תמיכה חברתית ודרכי התמודדות. אופן השפעתם של הגורמים המתווכים הוא זה היוצר את ההבדלים בתוצאות ההסתגלות בין אדם לאדם ובין משפחה למשפחה. האדם משתמש בדפוסי התמודדות שונים במצבי דחק שונים, ולכן עליו להיות מצוייד במגוון משאבים אישיים וחברתיים. 1.2 דחק משפחתי תיאוריית הדחק במשפחה Theory) (Family Stress מתמקדת בדרך בה כל אחד מהפרטים במשפחה מתמודד עם משברים, וזאת בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הפרט והמשפחה נמצאים במעגל החיים, לדפוסי ההתמודדות ולתוצאותיו של המשבר. התיאוריה בודקת מהן הדרישות האופייניות לכל אחד משלבי 1991) Schulz,.(Biegel, Sales & המשבר בדומה לתיאוריית הדחק האישי, גם כאן ישנו

10 ניסיון להבין מדוע משפחות מסויימות נקלעות למשבר כתוצאה ממצב דחק מסויים, בעוד משפחות אחרות מצליחות להתמודד בהצלחה עם אותו מצב דחק (1987 Thompson,.(McCubbin & הדגש בגישות הקלאסיות של דחק במשפחה מושם כיום על משאבים כמו תחושת שייכות ולכידות משפחתית, וכן על יכולת בני המשפחה להשתנות ולשמור על מבנה המשפחה. אחד המודלים הקלאסיים.(Hill, 1965) הוא מודל ה- ABCX אשר פותח על ידי היל זהו מודל בעל שני מרכיבים עיקריים שהאינטראקציה בינהם יוצרת את מידת הדחק במצב: הקשיים האובייקטיביים בהם נתקלת המשפחה והפירוש שהפרט או המשפחה נותנים למצב. היל מאפיינת את מצבי הדחק המשפחתיים לפי: א. מקור הבעיה (חיצוני, פנימי או חוץ משפחתי אשר מופיע גם אצל משפחות אחרות). ב. השפעת מצב הדחק על התבנית המשפחתית (אובדן בן משפחה, הצטרפות בן משפחה, אובדן מורל המשפחה ואחדותה, או שילוב של גורמים אלה). ג. סוגי השפעתו של מצב הדחק (שינוי בסטטוס המשפחה, קונפליקט בין בני המשפחה ). אירוע הדחק מתואר על ידי היל כתהליך שבו האירוע (A) בא באינטראקציה עם משאבי המשפחה (X): ושלושת אלה מובילים למשבר (C), ובאינטראקציה עם הגדרת המשפחה את האירוע (B) אירוע (A) ---> משאבי המשפחה (B) ---> הגדרת המשפחה את האירוע (C) ===> המשבר (X). 1.3 הורות לאדם עם פיגור שכלי כמצב דחק כאשר במשפחה יש ילד עם פיגור שכלי, הדבר דורש הערכות מחודשת ושינוי באורח חייה של המשפחה, בהתנהגותה ובערכיה. לפיכך מדובר במצב דחק (1992.(Feigin, קיימים שלושה מצבי משבר אפשריים אצל הורים (פורטוביץ ורימרמן, 1985): א. משבר השינוי עם קבלת האבחנה בדבר קיומו של פיגור שכלי אצל הילד מתנפצות ציפיותיהם של ההורים, ותגובותיהם יכולות להיות טראומטיות. ב. המשבר הערכי משבר ממושך הנובע מהאמביוולנטיות בה שרויים ההורים. ההורים חשים אי- נוחות ואפילו בושה בילדם, רגשות אשם, תחושת כשלון, ופחד מפני העתיד.

11 ב( ד( ה( ג( משבר המציאות ג. נובע מהקשיים היום-יומיים הנובעים מטיפול באדם עם פיגור שכלי, כפי שמתבטא הדבר בכל תחומי החיים: חינוך, בריאות תרבות הפנאי ועוד. 5 דנגור (1993) מסווגת את גורמי הלחץ במשפחות בהן יש ילד מוגבל ל- קטגוריות עיקריות: (א) גורמי לחץ הקשורים לנכות עצמה, ( גורמי לחץ הנובעים מהשינוי באורח החיים של המשפחה, ( גורמי לחץ הנובעים מהצורך להתמודד במקביל הן עם צרכיו המיוחדים של הילד והן עם משימות התפתחותיות שונות, ( גורמי לחץ כלכליים בשל צרכיו המיוחדים של הילד ו- ( גורמי לחץ הנובעים מחסור במשאבים משפחתיים כמו (תקשורת, עזרה הדדית וכו'). ירושלמי (1991) מוסיפה על גורמי לחץ אלה שלוש קטגוריות נוספות: יחסים משפחתיים מתוחים, שינוי מטרות המשפחה ופעילותה וכן בידוד חברתי. ויקלר ייחסה את מצבי הדחק לעומס הטיפול, לתלות המתמשכת, להעדר מידע פורמלי על תהליכי סוציאליזציה של ילד מוגבל או חוסר נגישות למידע זה, לתגובות משפחות המוצא, להבדלים בהתייחסות ובתגובות ההורים (דבר המונע תמיכה הדדית) ולבידוד החברתי (1981 Wikler, ). קאזאק הוסיפה שני קשיים נוספים: העדר תנאי מגורים מתאימים ומעורבות יתר עם שירותי רווחה ובריאות (1986 Kazak, ). כן נמצא כי התייחסות שלילית של השכנים כלפי הילד המוגבל מגבירה את רמת הדחק ההורי (1998.(Huang, למרות גורמי הדחק הרבים במשפחות המתמודדות עם גידולו של ילד עם פיגור שכלי, דחק הורי לא יתבטא בהכרח בחוסר תיפקוד משפחתי: מרבית המשפחות מסתגלות למצבן המיוחד ומתפקדות בהתאם לצרכיו המיוחדים של הילד (פורטוביץ ורימרמן, 1985; 1993 ;Dyson,.(Krauss & Seltzer, 1993 הורים לילד חריג צריכים לעבור את כל שלבי האבל אשר מתחיל עם אבחון המגבלה, ורק עם סיום תהליך זה הם מסוגלים להשלים עם מגבלת הילד ולהסתגל למצבם (1984.(Blacher, משאבים שונים, פנימיים - וחיצוניים, אשר עומדים לרשות המשפחה הם אלה שיקבעו את יכולת בני המשפחה להסתגל למצב ולהתמודד איתו (לורי, 1999). פורטוביץ ורימרמן (1985) הגדירו מצב בו המשפחה מקבלת את הבן החריג כמצב בו נמצא איזון בין ההכרה במגבלות הילד וחיפוש אחר פיצוי להן, תוך הקפדה שהילד הנכה לא יכביד על תהליכי התקשורת הפנים משפחתית. הם מצאו ארבעה מאפיינים לתהליך הקבלה: א. ב. ג. תפיסה נכונה של ההורה את כישוריו ויכולתיו של ילדו. ראיה מציאותית של ההורה את מגבלתו של הילד תוך מודעות לקשיים הנגרמים למשפחה. ההורה עוסק בחיפוש הגיוני אחר אפשרויות לקבלת שירותים ולא מחפש אחר "תרופת קסם".

12 ד. ההורה יכול להעניק אהבה לילד המוגבל ללא רגשי דחיה או הגנת יתר ובלי לפגוע ביתר בני הבית. יש לציין כי בניגוד לגישה מקובלת זו לגבי התמודדות ההורים עם הצער והאבל שבהולדת ילד חריג ובגידולו, היו חוקרים שסברו בעבר כי הורים לילד עם מגבלה מתמודדים עם צער קבוע ("צער כרוני") המלווה אותם במשך כל חייהם 1981) Hatfield,.(Olshansky, 1962; Wikler, Wassow & לפיכך ניתן לסכם ולומר שמגבלה מסויימת יכולה ליצור גורמי דחק שונים במשפחות שונות, וכי תפיסתם הסובייקטיבית של בני המשפחה את מצבם ומשאביהם הינה גורם מכריע באופן ההתמודדות עם המצב ובתהליך קבלתו של הילד המוגבל. 2. התמודדות עם מצב דחק דפוסי ההתמודדות בהם משתמשים אנשים במצב דחק נחלקים בהתאם לשתי מטרות מרכזיות: התמודדות ממוקדת בבעיה והתמודדות ממוקדת ברגש. על פי הגדרתם של לזרוס ופולקמן, מטרתו של דפוס ההתמודדות הממוקד בבעיה לשנות או לטפל בבעיה שגרמה למצב הדחק ) Folkman, Lazarus & 1986). ההתמודדות באסטרטגיה זו ממוקדת באדם או בסביבה תוך קבלת החלטות וביצוע פעולות. מטרתו של דפוס ההתמודדות הממוקד ברגש לווסת את התגובות האמוציונליות שעלו כתוצאה ממצב הדחק. כאשר המטרה להביא לתחושת תקוה ואופטימיות, יעשה שימוש באסטרטגיות של הכחשה, הדחקה, בריחה, הימנעות, מינימליזציה וקשב סלקטיבי. כשהמטרה להביא לשינוי במשמעות הסיטואציה, יעשה שימוש במתן ערך חיובי ("יכול היה להיות גרוע יותר"). כאשר המטרה להביא לפורקן רגשות, יעשה שימוש בבכי, כעס ופורקן תוקפנות. לזרוס ופולקמן טוענים כי האדם משתמש בשתי דרכי התמודדות אלו בכל הסיטואציות מעוררות הלחץ שבהן הוא פועל ואיתן הוא מתמודד. אופי ההתמודדות נקבע על פי היחס בין השימוש בהתמודדות ממוקדת בבעיה מול השימוש בהתמודדות ממוקדת ברגש (1984.(Folkman, שני סוגי אסטרטגיות ההתמודדות יכולות ליעל זו את זו. להערכת מצב הדחק מתלווים רגשות שליליים אשר יש צורך לווסתם כדי לשמור על מצב פנימי נסבל (1984 Folkman,.(Lazarus & אנדרסון מצא שצורות התמודדות ממוקדות בבעיה דומיננטיות יותר ברמות ממוצעות של דחק, בעוד שברמות הגבוהות של דחק דומיננטיות יותר צורות התמודדות ממוקדות ברגש (1977.(Anderson, גם זיידנר ובן-צור מצאו כי התמודדות הקשורה בפתרון הבעיה יעילה כאשר גורם הלחץ נתפס על ידי

13 האדם כניתן לשליטה, בעוד שאם האדם סבור שאין ביכולתו לשלוט בגורם הלחץ התמודדות ממוקדת ברגש תהיה יעילה יותר 1993) Zur,.(Zeidner & Ben הספרות מלמדת על אסטרטגיה שלישית: התמודדות בדרך של ונטילציה והימנעות ) & Bijttebier Zeidner, 1995.(Vertommen, 1997; Wells & Matthews, 1994; אסטרטגיה זו נחשבת יעילה פחות 1999) Ben-Zur,.(Carver, Scheier & Weintraub, 1989; במחקר שבדק את דפוסי ההתמודדות של הורים לילדים מוגבלים נמצא כי הורים שהשתמשו באסטרטגיית פתרון בעיות התאפיינו בבטחון עצמי גבוה יותר, והורים שהתמודדו בדרך של הימנעות היו בעלי בטחון עצמי נמוך יותר וגילו יותר סממנים דיכאוניים 1996).(Callahan, המחקר הנוכחי יבחן את דפוסי ההתמודדות עם מצבי דחק אצל הורים לצעירים בעלי פיגור שכלי, ויתמקד בהבדלים בין האמהות לאבות בשימוש בדפוסים אלה. אחת ממטרותיו היישומיות של המחקר היא מציאת הקשר בין ההתמודדות עם מצב הדחק לבין הנכונות לשילוב הצעיר החריג בקהילה. 3.1 שילוב האדם החריג בקהילה אחת מאבני היסוד של תהליך שיקום האדם החריג היא השאיפה לשלבו בקהילה ולקרבו לחיים נורמליים כמקובל בקהילה, בסביבה ובמדינה בה הוא חי. המטרה היא לסייע לאנשים להיות חלק אינטגרלי מקהילתם ולהפוך לחברים תורמים, שווי זכויות וחובות. תהליך זה נגזר מעקרון הנורמליזציה, אשר כבר בשנת 1959 נכלל בחוק הדני לטיפול במפגרים. בנט נירג'ה, מנכ"ל האגודה השבדית לילדים מפגרים, ניסח את מטרת הנורמליזציה כמתן אפשרות לאנשים עם פיגור שכלי לקיים חיי יום-יום שיהיו קרובים עד כמה שאפשר בדפוסיהם ובתנאיהם לנורמות ולדפוסים של הזרמים המרכזיים בחברה ) Nirje,.(1969 רעיון הנורמליזציה הגיע מסקנדינביה לארה"ב, וארגוני הורים החלו לפתח שירותים קהילתיים 1972 לאנשים עם פיגור שכלי בעיקר בתחום הדיור). בשנת פירסם וולפנסברגר את "עקרונות הנורמליזציה" והגדיר את הנורמליזציה כתהליך המאפשר לאנשים לחיות בתנאי חיים טובים בדומה לאלה של האזרח הממוצע תוך תמיכה באנשים אלה ושיפור מעמדם, התנסויותיהם, הופעתם החיצונית ושמם הטוב 2000) Wolfensberger,.(Wolfensberger, 1972; אחד מעמודי התווך של עקרון הנורמליזציה הוא העדפת האופציה הכי פחות מגבילה עבור האדם המוגבל, תוך הדגשת הזכות להסתכן.

14 מכאן משתמע הצורך במגוון של שירותים, בכדי שתהיינה מספר אפשרויות בחירה על פני רצף - מהמסגרת המגוננת ביותר ועד המסגרת המאפשרת מידת עצמאות מירבית, ולכל אדם תימצא המסגרת המתאימה לו, בהתאם לצרכיו המיוחדים ותוך שאיפה למסגרת הפחות מגוננת. בתחום הדיור נמצאים בקצה אחד של הרצף מעונות הפנימיה, שהינם מסגרות טוטאליות, ובקצה האחר מסגרות הדיור הקהילתי, הממוקמות כיחידת מגורים בקהילה. דיירי במערך הדיור הקהילתי משתמשים בשירותי הקהילה הרחבה, ועל פי מידת עצמאותם נקבע מודל הדיור הקהילתי בו הם.(Stancliffe & Abey, 1997 ;1995 מתגוררים ומספר דיירי המסגרת 1994; (שוורץ, רימרמן ושוורץ, בתחום התעסוקה המסגרת המוגנת יותר היא התעסוקה המוגנת, בעלת האוריינטציה הטיפולית. מגוון התעסוקות המוצע במסגרת זו מצומצם יותר, והשכר נמוך יותר בדרך כלל. האפשרות האחרת היא תעסוקה נתמכת, המשלבת את האדם המוגבל במקום עבודה אינטגרטיבי ) Mank, Levy et al., ;1993 כהן-חבושה, 1999). יש לזכור את תרומתה של התעסוקה בתחומי חיים ;Cioffi & Yovanoff, 1997 אחרים, ביניהם הגברת הערך העצמי של האדם המוגבל ויצירת מערכת יחסים חברתית עם שותפים לעבודה (1992 Twardzik,.(Parent, Kregal, Metzler & גם ההתייחסות לתחומי הזוגיות ומיניות האדם המפגר הפכה נורמטיבית יותר. בעקבות עקרון הנורמליזציה ובעקבות המהפכה המינית פותחו תוכניות הכשרה לאנשי מקצוע ולהורים, ומאוחר יותר אף לאנשים המפגרים עצמם (1991 Kahn,.(Kempton & יש לזכור כי חלק חשוב מהשילוב בקהילה הוא השימוש במשאבים הקהילתיים (תחבורה ציבורית, מסגרות תרבות הפנאי, בנק) תוך שמירה על זכותו של האדם המוגבל להסתכן במידה מסויימת. 3.2 עמדות הורים כלפי שילוב ילדם המפגר בקהילה מחקרים רבים דנו בעמדות ההורים כלפי שילובו של ילדם המפגר במסגרת מגורים חוץ ביתית קהילתית או מוסדית, כן נערכו מספר מחקרים בנושא עמדות ההורים כלפי תעסוקת ילדיהם, אך עמדות ההורים כלפי שילוב ילדם בקהילה כפי שהן באות לידי ביטוי בשאר התחומים כמעט ולא נחקרו עד כה. עמדותיהם הכלליות של ההורים כלפי עקרון הנורמליזציה אינן עולות בקנה אחד עם נטייתם.(1995 להעדיף שירותים מוגנים עבור ילדם שלהם (1979 ;Ferrera, שטיין, הורים יכולים להתקשות בגיבוש עמדה כלפי יכולותיו של ילדם בשל הקושי בהערכת יכולות תיפקודו. קושי זה נובע מהתנהגות בלתי עקבית של הילד ומהעדר משוב ברור (לוי-שיף ושולמן, 1997).

15 רימרמן ודבדבני מצאו שעם התבגרות הילד נעשים הוריו מודעים יותר לעקרון הנורמליזציה ולאופי השירותים העומדים לרשותם (1996 Duvdevani, ). Rimmerman & מחקר אחר של רימרמן (1991) מצא כי הורים הנכונים להשמה חוץ ביתית עבור ילדם המפגר היו בעלי מחוייבות גבוהה לנורמליזציה. במחקר שערכו רימרמן ומורבר נבדקה נכונותם של הורי ילדים מפגרים הגרים בפנימיות להעבירם לדיור קהילתי ). נמצא שהורים שגילו אופטימיות לגבי ילדם המוגבל ראו את Rimmerman & Muraver, 1993) המסגרת הקהילתית כמתאימה לו יותר והביעו נכונותם למעבר למרות החשש מהשינוי, ואילו הורים שהיו פסימיים יותר לגבי ילדם חששו יותר מהפרת האיזון שכבר הושג ולפיכך נכונותם למעבר היתה פחותה. עמדות ההורים מהוות גורם חשוב בהצלחת שילוב ילדיהם בקהילה. במחקר שבדק 85 אנשים בעלי פיגור שכלי בינוני שהועברו ממוסד לקהילה נמצא כי כאשר היתה מעורבות משפחתית עלתה ההצלחה בתעסוקה ובמגורים עצמאיים, ואילו נבדקים אשר לא זכו לתמיכה משפחתית, או כאלה שהיו בעלי הפרעות נפשיות חזרו לחיות במוסד (1986 Lilley,.(Schalock & ביטוי אחר לשילוב בקהילה הוא היכולת להיות מועסק בשוק החופשי, להתמיד במקום עבודה ולקבל שכר עבורה. גם כאן מראים המחקרים כי גורם משמעותי בהפעלת תוכנית הכשרה תעסוקתית הוא Easterday, Dever & העמדות שיש להורי האנשים המפגרים כלפי הכשרה תעסוקתית של ילדם ).(Sitington, 1987 בהעדר תמיכת הורים בתוכנית ההכשרה, סיכויי הצלחתה קלושים. היל ועמיתיה מצאו כי רוב ההורים מעדיפים עבור ילדם תעסוקה מוגנת על פני תעסוקה תחרותית (1987 al,.(hill et קשר ישיר בין עמדות חיוביות של הורים כלפי נורמליזציה לבין העדפה לשילוב ילדם במסגרות תעסוקה פחות מוגנות נמצא גם במחקרה של כהן-חבושה (1999). נראה שמדובר בהגנת יתר של ההורה על ילדו המפגר. המחקר הנוכחי יבחן את עמדות ההורים כלפי נורמליזציה באמצעות 6 שאלות דיכוטומיות המקיפות תחומי חיים שונים של האדם המפגר: חינוך, תעסוקה, פעילות חברתית, דיור, שילוב בחברה ותרבות הפנאי (1991.(Rimmerman, 4.1 הבדלים בין אמהות לאבות בגישותיהם כלפי ילדם המפגר הבדלים בגישות האב והאם כלפי ילדם המוגבל באים לידי ביטוי במישורים רבים לאורך חייו. מהמחקר של ויסמן (1991) עולה כי מאחר ובדרך כלל האם היא המטפלת העיקרית בילד היא מצליחה לפענח בצורה טובה יותר את סימניו וכתוצאה מכך רוכשת בטחון גדול יותר בתיפקודה ההורי יחסית לאב.

16 דעה מנוגדת טוענת כי בשל אינטנסיביות הטיפול של האם בילד היא מודעת למגבלותיו ולקשייו יותר מאשר האב, וכתוצאה מכך גבוהות יותר רמת המתח והחרדה בהן היא נתונה, תחושת העייפות והבדידות, הנטיה לדיכאונות והערכה עצמית נמוכה Johnston,1983).(McLinden, ;1990 Mash & לדעה זו שותפים גם בריסטול ועמיתיו, אשר מצאו כי אמהות לילדים מעוכבי התפתחות דיווחו על דיכאון והפרעות תיפקודיות יותר מאשר אבות לילדים אלה Schopler,1988).(Bristol, Gallagher & טולמן מצא כי אבות מסתגלים פחות מאמהות לנוכחות הילד המפגר במשפחה משום שהם מושפעים יותר מדעות קדומות ותפיסות סטריאוטיפיות של החברה כלפי החריג ורגישותם לתגובות החברה גבוהה יותר 1965).(Tallman, במחקרן של דמרוש ופרי דיווחו האבות על הסתגלות במונחים של החלמה הדרגתית ויציבה, ואילו האמהות דיווחו על מורדות, שיאים ומשברים תקופתיים ) Perry, Damrosch & 1989). כמו כן דיווחו האבות על פחות צער כרוני ופחות האשמה עצמית מאשר האמהות. עוד הבדלים בין האבות לאמהות נמצאו במוקדי הלחץ ובדפוסי התגובה שלהם למגבלת הילד. האמהות חששו מהמאמץ הטיפולי ומהשינויים העתידיים במשפחה והאבות חששו יותר מהתלות הכלכלית של הילד בהוריו (1988 Schopler,.(Bristol, gallagher & אמהות דאגו מהשפעת מגבלת הילד על קשריו החברתיים ועל אושרו, ואילו אבות דאגו לעצמאות הילד ולעליונות חברתית (1982 al.,.(meyer et הבדל משמעותי נוסף בין ההורים נמצא ברמת הדחק וברמת השחיקה הנפשית. נמצא כי רמת השחיקה של הורים לילד מעוכב התפתחות גבוהה לעומת הורים לילדים רגילים באותו גיל כרונולוגי או מנטלי. האמהות במשפחות עם ילד מעוכב התפתחות דיווחו על רמת שחיקה גבוהה מזו של האבות וכן על רמת דחק גבוהה יותר (ברוכין, 1990; ויסמן, 1991). ההסבר לכך נעוץ גם בעובדה שבדרך כלל האמא לא רק נושאת בנטל הטיפול בילד, אלא גם מוותרת לצורך כך על התפתחותה האישית והמקצועית. ניתן לראות, איפוא, כי ההבדלים בגישות האם והאב כלפי ילדם המפגר נובעים בעיקר מהיות האם בדרך כלל המטפלת העיקרית בילד, וכן מתפיסות וערכים שונים אצל נשים וגברים. ההבדלים העיקריים התבטאו ברמות השחיקה והדחק. 4.2 הבדלים בין נשים לגברים בדפוסי ההתמודדות עם מצב דחק מעטים המחקרים שבדקו את ההבדלים בין נשים לגברים בדפוסי ההתמודדות בהם הם משתמשים במצב דחק. פרלין ושולר מצאו כי האסטרטגיה השימושית ביותר על ידי נשים בהתמודדותן עם מצבי לחץ

17 בנישואין, בהורות ובקריירה היא התעלמות סלקטיבית, אף כי אסטרטגיה זו לא רק שאיננה יעילה אלא להיפך גורמת ליותר לחץ (1978 Schooler,.(Pearlin & נמצאו שלוש אסטרטגיות נוספות הננקטות על ידי נשים, אם כי בשכיחות נמוכה בהרבה: שימוש במשא ומתן (מיקוד בבעיה), השוואה חיובית (מיקוד ברגש) והבלגה (מיקוד ברגש). גם מחקרם של בילינגס ומוס מצא שנשים נוטות להשתמש בסגנון התמודדות של הימנעות, אף שסגנון זה נמצא פחות יעיל (1981 Moos,.(Billings & מחקרה של לב (2000) מצא כי כשנשים חולות סרטן השתמשו באסטרטגיות של פתרון בעיות או קבלת המצב - מצוקתן הרגשית היתה נמוכה יותר ותיפקודן טוב יותר, וכאשר הן השתמשו באסטרטגיות של ביטוי רגש ותמיכה או בהימנעות מצוקתן הרגשית היתה גדולה יותר ותיפקודן פחות טוב. הגברים שנחקרו על ידי פרלין ושולר עשו שימוש רב יותר בהתמודדות ממוקדת בבעיה, אך עדיין נמצאו במחקר זה מספר אסטרטגיות התמודדות ממוקדות ברגש שהיו שימושיות על ידי הגברים ) Pearlin מדובר באסטרטגיות של פורקן רגשי, אופטימיות, השוואה חיובית, בטחון ואמון.(& Schooler, 1978 עצמי. למעשה, על ידי הפעלת אסטרטגיות אלו הגברים יוצרים לעצמם בסיס רגשי חיובי וחזק שביסודו תקוה ואמונה ביכולת השליטה, ועליו הם יכולים להפעיל דפוסי התמודדות ממוקדים בבעיה. במחקר אחר בדקה ברעמי (1990) את סגנונות ההתמודדות של הורים לילדים חולי סיסטיק פיברוזיס Fibrosis) (Cyctic עם מחלת ילדם. נמצא כי האמהות שהשתתפו במחקר השתמשו בשלוש אסטרטגיות ההתמודדות יותר מאשר האבות הנחקרים, אך השימוש בהתמודדות הממוקדת ברגש היתה גבוהה באופן מובהק אצל האבות ואצל האמהות. בניגוד למחקרים אלה, מחקרה של יקותיאל (1990) מצא כי דווקא נשים משתמשות יותר מגברים באסטרטגיות של פתרון בעיות, וכן באסטרטגיות של חיפוש תמיכה. המחקר בודק התמודדות של אבות ואמהות עם המעבר להורות, והחוקרת מייחסת את מימצאיה לכך שמירב האחריות מוטלת על כתפיה של האם ולכן היא לא יכולה לאפשר לעצמה ליפול למעגלים אמוציונליים היות והתמודדותה חייבת להיות בכיוון יעיל ועוזר לתינוק. האב פחות מכיר את ההתמודדות המעשית עם מצבי לחץ בהורות, ולכן מסוגל פחות מהאם לאתר מוקדי לחץ ולפתור בעיות באופן שכלתני. גם במחקר אשר השווה את דרכי ההתמודדות של נשים חולות סרטן לדרכי ההתמודדות של בן זוגן, נמצאו הנשים גבוהות יותר בהתמודדות ממוקדת בבעיה, ולא נמצאו בינהם הבדלים בהתמודדות ממוקדת ברגש (לב, 2000). מחקרם של סבורין, לפורט ווראייט לא מצא דפוס ברור המצביע על כך שנשים, בהשוואה לגברים, נוטות להשתמש יותר בסגנונות התמודדות פאסיביים (1990 Wright,.(Sabourin, Laporte & מחקר זה

18 בדק את הקשר בין פתרון בעיות, הערכה עצמית והתמודדות לבין בעיות בחיי הנישואין ומצא כי הנשים נטו לחפש עצה מקרובים לגבי בעיות זוגיות יותר מאשר גברים, וכן נטו הנשים לשחרר רגשות באמצעות צעקות או מריבות יותר מאשר הגברים. מחקרים נוספים מצביעים גם הם על נטיה של נשים לשימוש בסגנונות התמודדות אקטיביים יותר מאשר גברים, כמו שימוש בשירותי עזרה פורמליים ויצירת סביבה Feiring & Lewis, 1991; Antonucci & חברתית תומכת המורכבת ממשפחה וחברים (כהן-שחר, 1993;.(Akiyama, 1987 מערכות תמיכה חברתית הינן אחד ממשאבי ההתמודדות המשמעותיים הנדרשים לאינדיבידואל בעמדו בסיטואציה מעוררת לחץ (1994 Dodge,.(Ptacek, Ptacek & מחקר אחר, שבדק משפחות לילדים חולי הומופיליה, לא מצא הבדלים בין דפוסי ההתמודדות של האבות והאמהות ) Miller.(et al, 2000 נראה, איפוא, כי כאשר מדובר במשבר פתאומי (מעבר להורות, מחלה) הנשים נוטות בדרך כלל להשתמש בדפוס התמודדות הקשור לפתרון הבעיה יותר מאשר הגברים, וכאשר מדובר במצב דחק מתמשך הנשים משתמשות בדפוס התמודדות הקשור בהימנעות או הממוקד ברגש יותר מאשר הגברים. הגברים עצמם עושים שימוש בדפוס התמודדות הממוקד בפתרון הבעיה יותר מכל דפוס התמודדות אחר. 5.1 משתני רקע הקשורים בהורים מרבית המחקרים שמהם ניתן להסיק על משתנים שונים המשפיעים על עמדות ההורים כלפי שילוב ילדיהם בקהילה נערכו בתחום הדיור. השכלה: השכלת ההורה מהווה את אחד ממקורות ההתמודדות שלו עם מגבלת ילדו ) Friedrich, Cohen, 1985.(Wilturner, & ממצא זה מוסבר הן באמצעות נגישות גבוהה יותר למידע ולאנשי מקצוע, Rimmerman & Hofer, 1991; Nadler, והן באמצעות תמיכה רחבה יותר לה זוכים הורים אלה ) Rahav, 1991.(Lewinstein & מחקרים שונים מצאו כי הורים שילדיהם סודרו בדיור חוץ ביתי היו בעלי השכלה גבוהה יותר 1981) Wicks,.(Minnes, 1983; Willer, Intagliata & רימרמן ומורבר מייחסים זאת למחוייבות של ההורים המשכילים למעמד הנובע מהשכלתם, והחשש הנובע מאובדן מעמד זה וידן (1980) מסבירה את נכונות ההורים לסידור חוץ ביתי לילדם.(Rimmerman & Muraver, 1993) המפגר בחשש מפגיעה בקריירה המקצועית עקב הטיפול בילד המוגבל.

19 במחקרים שבדקו ישירות את נכונות ההורים לשילוב ילדם החריג בקהילה נמצא כי הורים משכילים יותר תומכים בשילוב יותר מהורים פחות משכילים. מחקרם של רימרמן ומורבר מצא כי גם כאשר הילד המוגבל התגורר מספר שנים מחוץ לבית (במסגרת מוסדית), כאשר הוריו משכילים יותר נכונותם להעבירו למסגרת קהילתית היתה גבוהה יותר (1993 muraver,.(rimmerman & גיל: המחקרים השונים מראים כי הורים צעירים נכונים להשמת ילדם המפגר בדיור הקהילתי יותר מאשר הורים מבוגרים יותר. רימרמן ומורבר מצאו כי הורים צעירים יותר היו נכונים למעבר ילדם ממסגרת מוסדית לדיור הקהילתי (1993 Muraver,.(Rimmerman & גם מחקרם של וילר, אינטגליאטה Willer, Intagliata & ) וויקס מצא כי גיל ההורה משפיע על התנגדותו למעבר אפשרי ממעון לקהילה שטיין (1995) מצאה כי הורים צעירים יותר נמצאו ריאליים יותר בתפיסתם את רמת.(Wicks, 1981 השילוב של ילדם בקהילה. היא מסבירה זאת בכך שההורים הצעירים נחשפו יותר לרעיון הנורמליזציה. גיל מבוגר יותר של ההורים קשור לרמות דחק גבוהות יותר. מקורות הדחק העיקריים שנמצאו הם: בעיות רפואיות ושינויים פיסיים אצל ההורה, המשך התלות ההדדית של ההורה והילד, חרדה לגבי העתיד, בידוד חברתי, נטל כספי מתגבר וחוסר במערכות תמיכה ובשירותי הפוגה (1987.(Jennings, יחס לדת: הורים בעלי נטיה לדת נמצאו כבעלי רמות דחק פחותות וכמי שמעדיפים את המסגרת הביתית עבור ילדם (1998 Huang,.(Levinston, ;1976 מחקר אחר מצא כי תיפקודן וסגנון התמודדותן של משפחות חרדיות אינו שונה משל משפחות אחרות בהן ילד מוגבל (1991 Dekel,.(Leyser & גם מחקרם של רימרמן ומורבר לא מצא קשר בין מידת הדתיות של ההורה לבין נכונותו להעביר את ילדו ממסגרת מוסדית למסגרת קהילתית (1993 Muraver,.(Rimmerman & 5.2 משתני רקע הקשורים באדם המפגר גם בכדי ללמוד על המשתנים הקשורים בילד המפגר עצמו ואשר משפיעים על נכונות הוריו לשילובו בקהילה, נעשית השלכה מהממצאים שנאספו מתחום הדיור, בשל העדר מחקרים הקושרים משתנים אלה לתחומים אחרים בהם בא לידי ביטוי עקרון הנורמליזציה. אלא שלגבי המשתנים הקשורים בילד הממצאים אינם חד משמעיים כמו באלה הקשורים בהורה, ומעורבים בהם משתנים אחרים הקשורים בילד ובמשפחה. במחקרם של רימרמן ומורבר לא נמצא קשר בין מאפייני הילד המפגר לבין נכונות הוריו להעבירו ממסגרת דיור מוסדית למסגרת דיור קהילתית (1993 Muraver,.(Rimmerman &

20 גיל: ככל שהילד המפגר מבוגר יותר, כך גדלה רמת הדחק אותה חווים הוריו. קיימים מחקרים בהם Cole & Meyer, ;1991 נמצא קשר בין גיל הילד לבין החלטת ההורים על השמה חוץ ביתית (רימרמן, 1989). כמו כן נמצא קשר בין גילו של האדם המפגר לבין שינויים בתיפקודו בעקבות מעבר ממסגרת אחת לאחרת, ולכן ספק אם כדאי לשלב בקהילה אנשים מבוגרים אשר חיו את מרבית חייהם במסגרת מוסדית. רמת תיפקוד: חומרת המגבלה של הילד קשורה לרמת הדחק של הוריו, ולכן תורמת לנכונות גבוהה יותר מצדם להשמה חוץ ביתית (רעיף, 1991; 1983 Minnes,.(Cole & Meyer, ;1989 כמו כן, ככל שרמת התיפקוד גבוהה יותר הסתגלות האדם המפגר לחיים בקהילה טובה יותר (1980 Heal,.(Novak & מין: ממצאי המחקרים העוסקים בהשפעת מין הילד על נכונות הוריו לשילובו בקהילה אינם חד משמעיים. במחקרם של רימרמן ומורבר לא נמצא קשר בין מינו של הילד המפגר לבין נכונות הוריו לתהליך (1980).( Rimmerman & Muraver, ההשמה (1993 יחד עם זאת, וידן מצאה כי קיימת נטיה ברורה 1972) לסידור מוסדי של הילד המפגר ממין זכר בישראל. ממצא דומה ניתן לראות במחקר של איימן מחקרה של פיגין (1985) מצא כי הורים לבנים בעלי ליקוי התפתחותי דווקא הביעו עמדות.(Eyman, חיוביות יותר כלפי חריגים ושילובם יותר מאשר הורים לבנות. 6. סיכום סקירת הספרות מסקירת הספרות עולה כי הורות לאדם עם פיגור שכלי היא מצב דחק הדורש הערכות מיוחדת של המערכת המשפחתית. ההתמודדות עם מצב דחק נחלקת לשני דפוסים עיקריים: התמודדות הממוקדת בבעיה והתמודדות הממוקדת ברגש. מהספרות המחקרית הדנה בהבדלים בין גברים ונשים בהקשר זה עולים ממצאים סותרים: קיימים מחקרים המצביעים על העדר הבדלים בין המינים ברמות הדחק ובדפוסי ההתמודדות, ומחקרים אחרים דווקא מצאו הבדלים בין המינים אך לעיתים התמודדו הנשים בדפוס הממוקד בבעיה והגברים בדפוס הממוקד ברגש, ולעיתים להפך. מחקרים רבים בחנו היבטים שונים של התמודדות משפחות עם דחק הנובע מהיות אחד מבני המשפחה בעל מגבלה שכלית: חלק מהמחקרים עוסק בבן / בת בוגרים, רובם עוסקים בגיל הילדות, אך מעט מאד נחקר הגיל בו עובר הצעיר המוגבל מגיל הנעורים לבגרות הצעירה. גיל זה הינו בעל מאפיינים ייחודיים שהעיקרי שבהם הוא עזיבת מסגרות החינוך ומסגרות תרבות הפנאי ומעבר לעולם התעסוקה.

21 לעיתים כרוך השינוי גם ביציאה לדיור חוץ ביתי. נראה כי שינוי כזה, ומעבר ממסגרות מוכרות ומגוננות למסגרות חדשות, צפוי ליצור שינוי ברמת הדחק של הורי הצעירים בעלי הפיגור השכלי. מצאתי חשיבות בחקירת רמות הדחק ההורי ודפוסי ההתמודדות בהקשר המיוחד לגיל הבגרות הצעירה. בשל המאפיינים הייחודיים לגיל זה בחרתי לבדוק גם את עמדות ההורים כלפי שילוב ילדיהם בקהילה בהקשר של רמות הדחק ודפוסי ההתמודדות. המטרה היתה לבחון באילו דרכי התערבות כדאי להשתמש עבור האוכלוסיה הנחקרת ואיזה שירותים נוספים יש לפתח עבורם. המחקר מתמקד בהבדלים בין המינים, על מנת לברר אם יש צורך בהתערבות מיוחדת ונפרדת לאמהות ולאבות. חמשת השערות המחקר אשר יובאו להלן עוסקות, אפוא, בהבדלים בין אמהות לאבות של צעירים עם פיגור שכלי ברמות הדחק, בדפוסי ההתמודדות ובעמדותיהם כלפי שילוב בניהם/בנותיהם בקהילה. 7. השערות המחקר 1. אמהות לצעירים בעלי פיגור שכלי תהיינה בעלות רמות דחק גבוהות מרמות הדחק של אבות לצעירים עם פיגור שכלי. 2. אמהות לצעירים בעלי פיגור שכלי תנקוטנה יותר באסטרטגיית התמודדות ממוקדת ברגש או באסטרטגיה מסוג הימנעות, בעוד שאבות ישתמשו יותר באסטרטגיות התמודדות הממוקדות בבעיה. 3. הורים צעירים (יחסית לקבוצה הנחקרת), משכילים ובעלי זיקה לדת יהיו בעלי עמדות חיוביות כלפי שילוב ילדיהם בקהילה יותר מאשר הורים מבוגרים, משכילים פחות וחילוניים. אבות יהיו בעלי עמדות חיוביות כלפי שילוב ילדיהם בקהילה יותר מאשר אמהות. הורים בעלי רמות דחק נמוכות יהיו בעלי עמדות חיוביות כלפי שילוב ילדיהם בקהילה יותר.4.5 מאשר הורים בעלי רמות דחק גבוהות.

22 שיטה אוכלוסיה 26 המחקר כלל את הוריהם של כל הצעירים גילאי 18 עד שנים המוכרים בשירות לאדם המפגר במשרד העבודה והרווחה כבעלי פיגור שכלי קל עד בינוני-נמוך ומתגוררים בתקופת עריכת המחקר בחיפה, בקריות, בנשר ובטירת הכרמל. מובן כי מדובר באותם הורים אשר הביעו הסכמתם להשתתף במחקר. הפניה אל משפחות אלו נעשתה באמצעות לשכות הרווחה המטפלות בהן. לפיכך, לא מדובר במדגם אלא באוכלוסיה המתגוררת באזור גיאוגרפי מוגדר. 32 נעשתה פניה ל- 94 משפחות העומדות בקריטריונים להשתתפות במחקר. משפחות, שהינן 65.96% מהמשפחות המאותרות, סרבו לקחת חלק במחקר. ב- מהמשפחות שאותרו הסכים 34.04% לפחות אחד ההורים להשיב על השאלונים. בסך הכל השתתפו במחקר 108 הורים, 58 נשים ו- 50 גברים, שהינם הורים ל- 62 בנים ובנות בעלי פיגור שכלי. 60% מהנשים הן אמהות לבנים ו- 40% הן אמהות לבנות. 56% מהגברים הם אבות לבנים ו- 44% - אבות לבנות. גיל הילדים נע בין 18 ל-, 26 ובממוצע הוא.(SD=2.48) לוח 1: התפלגות הגיל וההשכלה של ההורים במדגם הבדל אבות אמהות t(106) SD M SD M גיל 2.90** השכלה הערה: * p<.05. p<.01 **, 53.5 גילם הממוצע של האבות גבוה מזה של האמהות. גילם הממוצע של האבות שנים ושל האמהות שנים. במידת השכלתם, לעומת זאת, לא נבדלים האמהות והאבות אלה מאלה: לאבות שנות לימוד בממוצע ולאמהות שנות לימוד בממוצע. מאה וחמישה (97%) מן ההורים יהודים ושלושה אינם יהודים.

23

24 לוח 2: התפלגות מידת הדתיות של ההורים במדגם הבדל אבות אמהות Z % N % N חילוני מסורתי דתי 10 השוואה בין מידת הדתיות של האמהות והאבות מעלה כי אין הבדל מובהק בין אלה לאלה ביחסם לדת. לוח 3: התפלגות רמות הפיגור של הילדים להורים במדגם הבדל אבות אמהות Z % N % N קל בינוני-קל בינוני בינוני-נמוך 9 ניתן לסכם ולומר כי האבות והאמהות הנחקרים דומים מבחינת מאפייניהם, למעט ההבדל המובהק בממוצע הגיל. בנוסף, לא נמצא הבדל מובהק בהתפלגות גילאי הילדים בין האבות והאמהות במדגם ל.מ.) ואף לא בהתפלגות של מין הילדים (46.=Z). ניתן לומר כי האבות והאמהות דומים,t(106)=.01) באופן בסיסי מבחינת מאפייניהם האישיים ומאפייני ילדיהם.

25 כלי המחקר שאלון המחקר כלל 4 כלים: 1. שאלון דמוגרפי. מטרתו איסוף פרטים אודות הצעיר/ה וההורה. השאלון כלל 5 שאלות לגבי ההורה: (1) מין ההורה, (2) גיל ההורה, (3) השכלת ההורה מספר שנות לימוד, (4) דת ההורה יהודי, מוסלמי או נוצרי, (5) מידת הדתיות חילוני, מסורתי, דתי או חרדי. כמו כן כלל השאלון 3 שאלות לגבי הצעיר/ה: (1) מין הצעיר/ה, (2) גיל הצעיר/ה, (3) רמת הפיגור השכלי על פי קביעת ועדת האיבחון..2 שאלון משאבים ודחק Q.R.S.-F (גירסה מקוצרת). Questionnaire of Resources & Stress הוא שאלון שנועד לבדוק התמודדות עם דחק והסתגלות של הורים לילדים עם נכות התפתחותית (1983 Crnic,.(Friedrich, Greenberg & השאלון תורגם לעברית (פורטוביץ ורימרמן, 1985). הוא מורכב מ- 52 הצהרות שהתשובות להן "" או "לא " והן מחולקות ל- 4 קטגוריות: א) הבעיות ההוריות והמשפחתיות. חלק זה כולל 20 פריטים ומבטא את תפיסת המשיב לגבי בעיות שהוא נתקל בהם, שבני המשפחה האחרים נתקלים בהם או שהמשפחה כמכלול נתקלת בהם. לדוגמא: "בשל. בני משפחתנו צריכים לוותר על הרבה דברים". 11 ב) מידת הפסימיות של ההורה. חלק זה כולל פריטים המבטאים את תפיסת המשיב באשר למידת הפסימיות שלו מהאפשרות שילדו ל. כאשר הוא/היא יגדל/תגדל". יגיע לעצמאות תיפקודית. לדוגמא: "אני מודאג ממה שיקרה 15 ג) מאפייני הילד. חלק זה כולל פריטים המבטאים את תפיסת המשיב לגבי התנהגות הילד וקשייו. לדוגמא: ". מודע/ת מי הוא/היא". 6 ד) יכולתו הפיסית של הילד. חלק זה כולל פריטים ומבטא את תפיסת המשיב לגבי יכולתו הפיסית של הילד לבצע מיומנויות של עזרה עצמית. לדוגמא: ". יכול/ה לאכול בעצמו/ה". צירוף ציוני כל הקטגוריות נותן ציון דחק כוללני ומשקף משאבי התמודדות של ההורים. בניתוח פסיכומטרי וסטטיסטי של השאלון ציינו המחברים את יכולת ההפרדה של הכלי בין ובתוך הקבוצות. נמצא מקדם מהיימנות פנימית גבוה 0.95=α, וכן נמצא כי לשאלון מתאם גבוה (0.99=α ( עם הגירסה הקודמת והארוכה יותר של הולרויד (1974.(Holroyd,

26 ה( י( ו( ב( ד( ג( ז( ב( ד( ח( ג( ט( ציינון השאלון נעשה באופן שציון גבוה יותר מלמד על רמת דחק רבה יותר. התשובות לפריטים ניתנו על גבי סקלת ליקרט בעלת ערכים של 0 (לא ) ו- 1 (). הציון בכל סקלה חושב בעזרת ממוצע.1 0 התשובות לפריטי הסקלה,, והטווח בהתאם, ל- נע בין העקיבויות הפנימיות שנמצאו הן: תפיסת ההורה את הבעיות ההוריות והמשפחתיות - 88.=α, תפיסת ההורה את מידת הפסימיזם - 73.=α, תפיסת α=.63 -,α=.77 ההורה את מאפייני הילד - תפיסת ההורה את יכולת הפיזית של הילד ורמת הדחק הכוללת -.α=.90 עקיבויות פנימיות אלה סבירות. בחינה של התפלגות הסקלות בלוח 4 להלן מלמדת כי ההתפלגות של מידת הפסימיות הינה לינארית עולה, ושל היכולת הפיזית של הילד - לינארית יורדת. שאר ההתפלגויות - קרובות לנורמליות. לפיכך, יבחנו מימדי הדחק בעזרת ניתוחים לא פרמטרים, ורמת הדחק הכוללת בניתוחים פרמטרים. 15 (Carver et al, 1989) שאלון אסטרטגיית התמודדות.(COPE) השאלון המקורי כולל.3 ( ( ( אסטרטגיות התמודדות שונות: (א) התמודדות פעילה, ראיה חיובית וצמיחה, תכנון, תמיכה ( ניתוק התנהגותי, ( ( דיכוי פעולות מתחרות, רגשית, ( תמיכה אינסטרומנטלית, ( קבלת המצב, שחרור רגשות, ( ניתוק מחשבתי, (יא) הכחשה, (יב) איפוק, (יג) פניה לדת, (יד) שימוש באלכוהול וסמים ו- (טו) שימוש בהומור. כל אסטרטגיה כזו מהווה תת-סולם המורכב מ- 4 פריטים, וכל פריט מתאר במשפט 3 0 את ההתמודדות הספציפית. המרואיין מדרג תשובתו על סקלה מ- (כלל לא משתמש) עד (משתמש במידה רבה). בניתוח גורמים נמצאו 4 תתי-סולמות: (א) טיפול בבעיה, ( ביטוי רגש/תמיכה, ( הימנעות ו- ( קבלת המצב. טווח המהימנות הפנימית נע בין 0.62=α ל- 0.92=α, ומהימנות המבחן החוזר נעה בין 0.42=α ל- 0.89=α. במחקר הנוכחי אשתמש בשאלון התמודדות מקוצר שתורגם מאנגלית על ידי זיידנר ובן-צור (1993 Ben-Zur,.(Zeidner & בשאלון 30 פריטים, כשכל שניים מייצגים את אחת האסטרטגיות. ציינון השאלון נעשה באופן שציון גבוה יותר מלמד על שימוש רב יותר באסטרטגיות ההתמודדות הנידונות. - α=.84 - העקיבויות הפנימיות שנמצאו הן: התמודדות ממוקדת בבעיה והתמודדות ממוקדת ברגש 64.=α. התפלגות שתי הסקלות קרובה לנורמלית.

27 ג( ב( ד( ו( ה( 6 נורמליזציה. השאלון חובר ע"י רימרמן וכולל פריטים 4. שאלון עמדות הורים כלפי (1991 :(Rimmerman, (א) האם ילדים עם פיגור שכלי צריכים ללמוד בבי"ס רגיל? ( האם אנשים עם פיגור שכלי יכולים לעבוד רק במקומות מוגנים? ( האם ילדים עם פיגור שכלי צריכים להישלח לתוכניות חברתיות מיוחדות? ( האם מבוגרים עם פיגור שכלי יכולים להתגורר בקהילה? ( האם אנשים עם פיגור שכלי צריכים להיות משולבים בחברה? ו- ( האם אנשים עם פיגור שכלי צריכים לבלות את שעות הפנאי.(2),(1) עם אנשים לא מוגבלים? על תשובה חיובית לשאלה ניתן הקוד ועל תשובה שלילית הקוד 32 מהיימנות המבחן החוזר שנעשתה לקבוצה של הורים לילדים עם פיגור שכלי קשה עם הפסקה של שבועיים בין המבחנים, הצביעה על מהיימנות של 0.92=α. בחינת השאלון במחקר הנוכחי העלתה כי ההתפלגות של שלושה פריטים (ד' ו') הינה חסרת שונות 12 שכן מעל 85% מן הנבדקים השיבו להם בחיוב, תוך תמיכה ברעיון של נורמליזציה (ראה לוח בפרק הממצאים). בנוסף, העקיבות הפנימית של השאלון נמוכה: 52.=α ולא ניתן לעשות בו שימוש ע"י חישוב ממוצע הציונים של ששת הפריטים. לפיכך, במחקר הנוכחי, יעשה בשאלון זה שימוש דיכוטומי: נבדקים אשר ענו בחיוב (תמיכה בשילוב בקהילה) על אפס עד מחצית מן הפריטים יקבלו ציון אפס ואילו נבדקים אשר ענו בחיוב על ארבעה פריטים לפחות יקבלו את הציון אחת. הליך המחקר לצורך עריכת המחקר פניתי לאגף לטיפול באדם המפגר במשרד העבודה והרווחה. לאחר קבלת אישור האגף ביקשתי בכתב וטלפונית מהעובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות שנבחרו לפנות אל ההורים העומדים בקריטריונים הנדרשים ולבקש הסכמתם להשתתף במחקר. לאחר מתן ההסכמה לעו"ס המטפל/ת הועבר אליי מספר הטלפון של המשפחה ותיאמתי עם ההורים הגעתה של מראיינת לביתם. גם במידה ורק אחד מבני הזוג הביע הסכמתו להשתתף במחקר נשלחה מראיינת לביתו. חלק מהראיונות ערכתי אני וחלקם נערכו על ידי שלוש מראיינות המצויות בתחום הפיגור השכלי: שתי עובדות סוציאליות ומורה לחינוך מיוחד. ב- 32 מהמשפחות העומדות בקריטריונים הנדרשים להשתתפות במחקר סרבו שני בני הזוג להתראיין. בסך הכל התראיינו 58 אמהות ו- 50 אבות שהינם הורים ל- 62 צעירים בעלי פיגור שכלי. לפיכך אחוז ההיענות מצד המשפחות לקחת חלק במחקר הינו 65.96%.

28 ממצאים דחק השערה מספר 1: אמהות לצעירים בעלי פיגור שכלי תהיינה בעלות רמות דחק גבוהות מרמות הדחק של אבות לצעירים עם פיגור שכלי. בחינת ההשערה פותחת במבוא המתאר את הממוצעים וסטיות התקן של מימדי הדחק במדגם. לוח 4: ממוצעים וסטיות תקן של מימדי הדחק במדגם SD M בעיות הוריות פסימיזם מאפייני הילד יכולת פיזית של הילד דחק כולל הלוח מראה כי ממוצע הפסימיזם גבוה ואילו ממוצע הסקלה אודות היכולת הפיזית של הילד נמוך. התפלגות שתי הסקלות אינה נורמלית. בשאר הסקלות, נע הממוצע בין 36. ל- 42. והתפלגותן נורמלית.

29 לוח 5: מתאמי ספירמן בין מימדי הדחק בקרב האבות והאמהות במדגם יכולת מאפייני פסימיזם בעיות משתנה פיזית ילד הוריות אבות.33*.33*.44** בעיות הוריות פסימיזם.58*** מאפייני ילד אמהות.35**.53***.59*** בעיות הוריות.23.51*** פסימיזם.43** מאפייני ילד.p<.001 ***,p<.01 ** הערה. *,p<.05 הלוח מלמד כי כל המתאמים חיוביים ורובם מובהקים. ככל שרמת הדחק במימד כלשהו גבוהה יותר, כך גבוהה יותר גם רמת הדחק במימדים אחרים. עוצמת המתאמים מבהירה כי לא קיימת מולטיקולינאריות בין הסקלות וניתן להשתמש בהן יחדיו בניתוחים מרובי משתנים. בטרם תבדק ההשערה נבחנו הקשרים בין מימדי הדחק למאפיינים הדמוגרפיים של ההורים במטרה לאתר מאפיינים דמוגרפיים שיש צורך לפקח עליהם.

30 לוח 6: מתאמים והבדלים במימדי הדחק לפי מאפיינים דמוגרפיים שונים בקרב האבות והאמהות מין דתיות רמת גיל השכלת גיל משתנה ילד הורה פיגור ילד הורה הורה אבות * בעיות הוריות * פסימיזם *** מאפייני ילד *** יכולת פיזית *** * דחק כולל אמהות ** בעיות הוריות * * פסימיזם *** מאפייני ילד *** יכולת פיזית *** דחק כולל הערות.. 1 *,p<.05.p<.001 ***,p<.01 ** 2. עבור גיל, השכלה ורמת פיגור - מתאמי ספירמן, עבור מידת דתיות (חילוני מול מסורתי+דתי) ומין הילד - מבחני Z. הלוח מבהיר כי אין קשר בין מימדי הדחק לגיל ההורה או גיל הילד, וכן להשכלת ההורה, בקרב האבות והאמהות כאחד. מימדי הדחק אינם נבדלים לפי מין הילד או מידת הדתיות של ההורה (חילוני מול מסורתי/דתי), בקרב האבות והאמהות. רמת הפיגור של הילד היא המשתנה היחידי הקשור למימדי הדחק: ככל שהפיגור קשה יותר כך תחושת הדחק של ההורים רבה יותר, בעיקר במימדים של מאפייני הילד ויכולתו הפיזית, ובדחק הכולל. לפיכך, תלקח רמת הפיגור בחשבון בעת בחינת ההשערה.

31 ההשערה נבדקה בעזרת מבחני Z עבור מימדי הדחק וניתוח שונות חד משתני בפיקוח רמת הפיגור עבור הדחק הכולל. לצורך הפיקוח סווגה רמת הפיגור באופן דיכוטומי כמשתנה דמי: פיגור קל ובינוני קל הוגדר כאפס (53=N), ופיגור בינוני ובינוני קשה הוגדר כאחד (55=N). לוח 7: הבדלים במימדי הדחק לפי מין ההורה Z בעיות הוריות F(1,105)=.03 פסימיזם מאפייני ילד יכולת פיזית דחק כולל אין הבדל ברמת הדחק בין אבות ואמהות. במטרה לבחון את ההבדל במימדי הדחק השונים בין אבות ואמהות תוך התייחסות לרמת הפיגור של הילד, נבחנו הבדלים אלה בתוך תתי קבוצות לפי רמת הפיגור. לוח 8: הבדלים במימדי הדחק לפי מין ההורה, בתוך רמות הפיגור פיגור בינוני פיגור קל ובינוני - קשה וקל - בינוני Z Z בעיות הוריות פסימיזם מאפייני ילד יכולת פיזית

32 t(53)=.05 t(51)=.24 דחק כולל אין הבדלים ברמת הדחק בין האבות והאמהות אף לא בתוך תתי הקבוצות לפי רמת הפיגור. לבסוף, נבחן מדרג הדחק במימדים השונים. המדרג נבחן בעזרת מבחן χ 2 - Friedman בקרב האבות והאמהות בנפרד. הוא מוצג בלוח 8 א להלן. לוח 9: ממוצעי מדרג הדחק בקרב האבות והאמהות אמהות אבות 2.27 בעיות הוריות פסימיזם מאפייני ילד יכולת פיזית.p<.001,χ 2 (3) = ; p<.001,χ 2 (3) =86.78 מדרג זה נמצא מובהק: - אבות אמהות כלומר, קיים הבדל בתחושת הדחק בין המימדים השונים בתוך כל קבוצה לפי מין ההורה. ניתוח המשכי מסוג Wilcoxon הראה כי המדרג זהה אצל האבות והאמהות: עוצמת הפסימיזם היא הגבוהה ביותר, שניות הן עוצמת הבעיות ההוריות והמשפחתיות ותפיסת מאפייני הילד, ואילו תחושת הדחק הנמוכה ביותר נובעת מיכולתו הפיזית של הילד (פסימיזם>בעיות הוריות ומאפייני הילד < יכולת פיזית של הילד). לסיכום, לא נמצאו הבדלים ברמות הדחק בין האמהות לאבות ולפיכך השערה מספר 1 לא אוששה.

33 התמודדות השערה מספר 2: אמהות לצעירים בעלי פיגור שכלי תנקוטנה באסטרטגיות ממוקדות ברגש או באסטרטגיה מסוג הימנעות, בעוד שאבות ישתמשו יותר באסטרטגיות התמודדות הממוקדות בבעיה. ;SD=.59 התמודדות ממוקדת הממוצעים וסטיות תקן: התמודדות ממוקדת בבעיה =M, ברגש - M=.73.SD=.38, התפלגות שתי הסקלות קרובה לנורמלית. המתאם בינהן בקרב האבות - 11.=r, בקרב האמהות - (05.>p). המתאם בקרב האמהות מובהק, אם כי עוצמתו נמוכה. הוא מלמד על נטייה לפיה ככל r=.28 שהשימוש באסטרטגיות הממוקדות בבעיה רב יותר כך רב יותר גם השימוש באסטרטגיות הממוקדות ברגש. בטרם תבדק ההשערה נבחנו הקשרים בין אסטרטגיות ההתמודדות למאפיינים הדמוגרפיים של ההורים במטרה לאתר מאפיינים דמוגרפיים שיש צורך לפקח עליהם. לוח 10: מתאמים והבדלים באסטרטגיות ההתמודדות לפי מאפיינים דמוגרפיים בקרב האבות והאמהות מין דתיות רמת גיל השכלת גיל משתנה ילד הורה פיגור ילד הורה הורה אבות אסטרטגיה: ** מיקוד בבעיה * *.03 מיקוד ברגש אמהות מיקוד בבעיה מיקוד ברגש

34 הערות.. 1 *,p<.05.p<.001 ***,p<.01 **.2 עבור גיל והשכלה - מתאמי פירסון, רמת פיגור - מתאמי ספירמן. מידת דתיות (חילוני מול מסורתי+דתי) ומין הילד - מבחני t (אבות:,.d.f.=48 אמהות: (d.f.=56. הלוח מעיד כי אין קשר בין אסטרטגיות ההתמודדות לגיל ההורה או גיל הילד, ואף לא לרמת הפיגור, בקרב האבות והאמהות כאחד (למעט מתאם בודד בקרב האבות בין גילם לבין דפוס התמודדות - ממוקד בבעיה, אך מתאם זה נמוך ואינו מייצג דפוס של קשר ולפיכך אינו משמעותי). אסטרטגיות ההתמודדות אינן נבדלות לפי מין הילד או מידת הדתיות של ההורה (חילוני מול מסורתי/דתי), בקרב האבות והאמהות. השכלת האב היא המשתנה היחיד הקשור לאסטרטגיות ההתמודדות: ככל שהשכלתו גבוהה יותר כך עולה מידת ההעזרות באסטרטגיות הממוקדות בבעיה ופוחתת מידת ההעזרות באסטרטגיות הממוקדות ברגש. לפיכך, תלקח השכלת האב בחשבון בעת בחינת ההשערה. ההשערה נבחנה בעזרת ניתוח שונות מרובה של אסטרטגיות ההתמודדות לפי מין ההורה, בפיקוח על השכלה. לוח 11: ניתוח שונות מרובה של אסטרטגיות ההתמודדות לפי מין ההורה, בפיקוח על השכלה אמהות אבות F(1,105) SD M SD M מיקוד בבעיה מיקוד ברגש 68. אין הבדלים מובהקים במידת השימוש באסטרטגיות ההתמודדות לפי מין. ההבדל במידת השימוש באסטרטגיות ממוקדות בבעיה גבולי (08.>p) והנטייה היא בכיוון של שימוש רב יותר ע"י האמהות. מאחר ולא נמצא הבדל בשימוש באסטרטגיות ההתמודדות לפי מין ההורה נבדק ההבדל בהן לפי האינטראקציה בין מין ההורה והשכלתו. לשם כך ניתוח שונות מרובה של אסטרטגיות ההתמודדות לפי מין ההורה והשכלה. השכלה חולקה באופן דיכוטומי בחציון: עד 11 שנות לימוד ומעל 12 שנים.